נדחו ערעורים על גז"ד שניתן בגין חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת וירי לעבר אדם
|
עד"י בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון |
1170-08,1258-08
10.6.2008 |
|
בפני : הנשיא: אל"ם אהרון משניות |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: התביעה הצבאית עו"ד סגן שלומי שניידר |
: טארק מחמוד יוסף שאהין ת"ז 910655083 עו"ד אסמעיל טוויל |
| פסק-דין | |
המשיב (שהוא גם העורר בתיק 1258/08, ויכונה להלן המשיב), הורשע על פי הודאתו בעבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ובעבירה נוספת של ירי לעבר אדם, אשר יוחסו לו בכתב אישום מתוקן. כעולה מכתב האישום, המשיב גויס לארגון "גדודי חללי אלאקצא" בתחילת שנת 2005, ע"י פעיל אחר באותו ארגון, עמאד ת'לאח שמו, ועד למעצרו ביום 19/06/06 היה חבר באותו ארגון. בחודש אפריל 2006, בשתי הזדמנויות שונות, פנה אל המשיב אותו עמאד וביקש ממנו כי יבוא עמו לירות לעבר בתים של אנשים החשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. בפעם הראשונה עמד המשיב ליד עמאד בעת שהוא ירה 6 כדורים מאקדחו לעבר ביתו של חשוד בשיתוף פעולה בכפר חורסא, ובפעם השנייה נותר המשיב ברכב, בעת שעמאד ירד מהרכב עם אקדחו, והמשיב שמע כמה יריות. כשחזר לרכב, סיפר עמאד כי ירה לעבר ביתו של חשוד בשיתוף פעולה בכפר דורא.
בימ"ש קמא גזר על המשיב 40 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, וכן 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. התביעה מערערת על קולת העונש, ושבה על טיעונים שהעלתה בבימ"ש קמא, ובכלל זה השוואה לעונש שאושר בבימ"ש זה בנסיבות דומות בתיק ע' 1182/06, כאשר לדברי התביעה הנסיבות שלפנינו אף חמורות יותר מהנסיבות שם שבהם היה אירוע ירי אחד, ולמרות זאת אושר עונש של 6 שנות מאסר. לעומת זאת, הסנגור טוען כי בימ"ש קמא החמיר עם המשיב יתר על המידה, ולא נתן משקל מספיק לכך שהמשיב לא ירה בעצמו, וכי הירי היה לכיוון בתים ולא לכיוון בני אדם.
מעיון בנימוקי גזר הדין עולה כי השופט הנכבד קמא נתן דעתו לטיעוני הצדדים, ואיבחן כראוי את המקרה שלפנינו מפסק הדין בתיק ע' 1182/06 אשר הוצג לפניו. לא מצאתי כי נפלה טעות בדבריו של בימ"ש קמא בעניין זה. אכן בימ"ש קמא הקל עם המשיב במידה רבה, אולם בנסיבות הקונקרטיות שלפנינו, כאשר מדובר בירי מאקדח שהמשיב לא ירה בעצמו, ובירי השני אף לא עמד לצדו של היורה, אינני סבור שהתוצאה העונשית שאליה הגיע חורגת ממתחם הסבירות במידה שמחייבת את התערבותה של ערכאת הערעור. לפיכך, לא ראיתי מקום לקבל את ערעור התביעה. מיותר לומר כי משבאתי לכלל מסקנה כי בימ"ש קמא הקל במידה רבה עם המשיב, אף אין מקום לקבל את ערעור ההגנה.
סוף דבר, נוכח כל האמור לעיל, התוצאה היא ששני הערעורים נדחים, ופסק דינו של בימ"ש קמא נותר על כנו.
ניתן היום, 10 ביוני 2008, ז' בסיוון התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.
נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|